בס"ד
פרוש רש"י - לקרוא ולהבין.
במערכת
החינוך מפתחים תוכניות לימודים חדשות, חלקן נכתבות באופן פורמלי על-ידי המסגרות
הקיימות כגון: מט"ח, ת"ל, אך קיימים גם צרכים מקומיים שאתם מתמודדים בתי-ספר
באופן עצמאי ומעודדים יצירתיות ובנית תוכניות למידה.
התוכנית :
" פרוש
רש"י - לקרוא ולהבין " פותחה כצורך ויוזמה מקומית של שלושה
מורים מביה"ס הדתי השש שנתי אוולינה דה רוטשילד מתוכם שניים מורים
לתנ"ך ומורה להוראה מתקנת, בהתמודדותם עם השאלה:
כיצד לקדם תלמידות לקויות-למידה המשתלבות
בחינוך הרגיל אך עדין מתקשות בהבנת הנקרא באופן כללי ובלימודי הקודש בפרט.
בעמודים
הבאים נכיר בראשי פרקים את התוכנית , נדבר על שיקולי הדעת בבניית תוכנית בלימודי
קודש והמטרות של תוכנית שכזו.
לבסוף
נרחיב את הדיבור על האוכלוסיה לה מיועדת התוכנית ונפרט כיצד תוכנית מובנית זו
עשויה לעזור לתלמידות להתגבר על קשייהן הלימודיים.
על
התוכנית
התוכנית עוסקת בנושאים הבאים:
- הכרת תולדות רש"י והשימוש
ב"כתב רש"י"
- קריאה שוטפת במקרא וברש"י , תוך
פיסוק נכון של הטקסט
- פענוח ראשי התיבות והמונחים המרכזיים
המופיעים ברש"י
- הכרת סוגי קשיים בפסוק ודרכו של
רש"י בהתמודדות אתם:
1. קשיים הקשורים למילים
2. לשון יתרה ולשון חסרה
3. בעיות דקדוק ותחביר
4. סתירות ואי התאמות
התוכנית מבוססת על ספרם של נחמה
ליבוביץ ומשה ארנד
( 1990) , "פרוש רש"י
לתורה- עיונים לשיטתו"/ האונ' הפתוחה
וכן על ספרם של זיסמן ענת והורוביץ לילי (1994),
"רש"י- האיש הכתב והפרוש"
1. תלמוד תורה נחשב ביהדות לערך עליון.
תכליתו לחנך ליראת שמיים ולקיום מצוות.
בניגוד לכל תחום לימודים אחר, שבו הלימוד
הוא אמצעי להשגת מטרות אחרות , תלמוד תורה הוא גם מטרה בפני עצמה.
לכן חשוב לבנות תוכנ"ל אטרקטיביות
בתחום לימודי הקודש.
2. "שבעים פנים לתורה" (
אפשר לפרש את התורה בצורות שונות ובדרך של פשט , רמז , דרש וסוד ) אך אנו חותרים
בדרך כלל להבנת "פשוטו של מקרא"
3. לתלמידים רבים – ובוודאי ללקויי
למידה- קשיים בהבנת הנקרא:
הבחנה בין עיקר לטפל , בין דמות לרקע , תפיסת
רצף , קשר בין סיבה לתוצאה , הכללה , זכירת פרטים רבים וצירופם זה לזה ועוד.
קשיים אלו יתגלו ביתר – שאת בלימוד
המקרא הנחשב
כטקסט קשה ומסובך:
ביטויים קשים להבנה , לשון "עתיקה
" , בעיית אופן השימוש בזמנים , העדר חלוקה לקטעים ופסקאות , העדר סימני
פיסוק,
קטעים ארוכים וכד'
4. קריאה והבנה של פרוש רש"י
מציב , בנוסף לכל הנ"ל,
קשיים נוספים:
- הפרוש כתוב באותיות הנקראות " כתב
רש"י", שהוא סוג כתב זר
לתלמיד
-
ריבוי של ראשי- תיבות ומונחים לא מובנים.
- רוב פירושיו של רש"י באים לפתור
קושי המתעורר בפסוק ,
אך , ברוב הפעמים , רש"י אינו כותב מה
הוקשה לו בפסוק.
הוא נותן מיד את הפתרון.
מלאכה רבה וקשה היא למצוא את הקושי בפסוק אותו
פרש רש"י.
אנו מקוים שתוכנית זו תסייע לכך - שגם
תלמידים שאובחנו כבעלי לקויות למידה-
ישיגו את המטרות המפורטות בתוכנ"ל הרשמית של משרד החינוך
לביה"ס הממ"ד.
לא נפרט כאן את המטרות בתחום האמונה
והרגש ( כמו:
הלומד יאהב ללמוד תורה, ירבה ככל האפשר
לקרוא במקרא בזמנו החופשי וכד' ) כיוון שמדובר במטרות רחבות נוגעות לכלל לימודי
הקודש בביה"ס הממ"ד וחלקם ניתן
למדוד רק לאחר שהתלמיד סיים את חוק לימודיו בביה"ס.
המטרות שיוצגו הם בתחום ההכרה (
ידע הצהרתי ) ובתחום המיומנויות ( ידע תהליכי ) ונוגעות ספציפית לתוכנית זו
.
על פי הפרדיגמה החינוכית הנהוגה כיום
ניסוח יעדי ההוראה ישים דגש על דברים שהתלמיד ידע ויהיה מסוגל לעשות בתום ההוראה (
מונחים של תוצרים / תוצאות )
א) התלמיד יגלה במקראות סתומים את
הקושי המצריך באור.
מדובר בעיקר בקשיים הבאים :
- מילה יתרה
- תיבה בנטייה חורגת
- תיבות במקרא שיש שוני במשמען בעבר
לעומת משמען כיום.
- מבנה תחבירי חורג
- אי התאמה תחבירית בין חלקים : שנויים
במספר , במין ,
בזמן וכד'
-ביטוי רב- הוראות שיש לעמוד על
משמעותו
- צדדים שווים ושונים בפרשיות מקבילות
בתוכנן
- מוקדם ומאוחר בסדר המאורעות
ב) התלמיד יתרגל למצוא אצל רש"י (
ושאר מפרשים ) את
התשובה לקשיים שמצא בכתוב
ג) התלמיד ידע לפרש את הפסוק לפי הפרשן
( למשל- רש"י )
ד)
התלמיד ידע לפרש פסוק בהתאם לעקרון שקבע הפרשן ,
גם אם הפסוק לא מפורש בידי אותו פרשן
ה) התלמיד יבחין בין פרושים על דרך
הפשט לפרושים על דרך
הדרש.
ו) התלמיד יעמוד על המיוחדות של הפרשן
( המונחים בהם הוא משתמש , דרכו בפרוש
לשון יתרה ולשון חסרה וכד' )
א) התלמיד יקרא במקרא כהלכה
בהתאם לניקוד
ב) התלמיד יטעים את האינטונאציה לתוכן
ג) התלמיד ידע לקרוא פרשן קריאה טכנית
( ידע בכתב רש"י)
ד) התלמיד ידע להבדיל בין לשונו של
הפרשן לבין הפסוקים
אותם הוא מצטט בפרושו.
ה) התלמיד ידע לקרוא בהבנה את
הפרשנים העיקריים
ובראשם את רש"י ( שאלה , תשובה , ציטוט וכד ' )
אוכלוסיית
התלמידות להן מיועדת התוכנית:
בביה"ס
בו פותחה ונלמדה תוכנית זו לומדות גם תלמידות שאובחנו כבעלות ליקויי-למידה
המשתלבות בכיתות הרגילות ומקבלות סיוע של הוראה מתקנת כחלק ממערכת השעות
השבועית שלהן, במטרה לענות על הצרכים הלימודיים המיוחדים האופייניים להן ובכך
לעזור בשילובן.
במהלך
עבודתנו ראינו שתלמידות אלו זקוקות לתוכנית מובנית ומדורגת המותאמת להן
וכוללת: פענוח כתב רש"י והבנת הפרוש.
נסינו להקל
בהליכי הבנת הפירוש ע"י מיקוד המיון השיטתי לקבוצות (מסגרות) קבועות
החוזרות על עצמן בדגש לתכנים הנלמדים בכיתה בשעורי התורה, בתקווה שהעבודה עפ'י "כללים" אלו
כגון : סתירות
ואי-התאמה, לשון יתירה ולשון חסרה, בעיות דקדוק וכתיב וכו' - יביאו להבנה קלה יותר של פרוש רש"י והצלחה בלימודי הקודש בביה"ס.
בהמשך יובא
פרוט של ליקויי הלמידה המאפיינים את התלמידות המשתתפות בתוכנית.
תלמידים
לקויי-למידה
למונח לקויות-למידה יש הגדרות
רבות המעידות על מורכבות ועל ריבוי תחומי הידע הכלולים בו. זהו מונח כללי
המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה,
דיבור,קריאה,כתיבה,המשגה ו/או יכולות מתמטיות והשימוש בהם. הפרעות אלו הן
פנימיות ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך
מעגל החיים.
Ministry of Education ( מאי 2000 )
בתהליך החינוך יש השפעה רבה של הליקויים על שלבי
הלמידה הפורמלית מגן הילדים ועד ללמידה על-תיכונית. כ4% עד15% מכלל אוכלוסיית
הילדים בארץ מוערכים כבעלי לקויות למידה. רוב ליקויי הלמידה לומדים במערכת
החינוך הרגילה ומקבלים תמיכה לימודית וטיפולית ממוקדת בצורכיהםElyagon ( 1997 )
אפיונים של ליקויי-למידה הבאים
לידי ביטוי אצל תלמידים המשתתפים בתוכנית:
ליקויים בתחום השפה, דיסלקסיה, ליקויים בתחום הזיכרון, ליקויי קשב וריכוז.
א. ליקויים בתחום השפה.
אלה מוגדרים כליקויים שונים בתחום השפה שאינם
נובעים מלקות שמיעה, וכוללים קשיים במודעות הפונולוגית קשיים בשיום, קושי בקליטת
חלקי-דיבור מופשטים, מילות יחס, רצף משפטי ועוד
Ministry of Education ( May ,2000
).
ליקוי זה יכול להשפיע על הבנת
הנקרא בכמה דרכים :
-כיון שישנם קשיים פונולוגיים
הפענוח אינו מדויק ולקוי.
-הקריאה יכולה להיות מצרפת ולא
רצופה.
- בעיה נוספת היא אוצר מילים
דל בגלל הקושי בקליטת השפה וקשיים בשיום ובדליה של המידע הנלמד.
תוכנית הלמידה: " פרוש
רש"י – לקרוא ולהבין " בנויה מחוברות שכל אחת מהן עוסקת בקבוצה אחת של פרוש
. בתחילת החוברת מופיע המושג והסברו בעברית פשוטה
( כגון: " לשון
יתרה" = מילה , ביטוי או עניין החוזר
על עצמו ונראה כאילו אינו מוסיף דבר להבנת העניין ולכן נראה כמיותר.)
רק א"כ תופיע דוגמא ללשון יתרה ותרגול.
מבנה זה מתאים לסגנון
הלמידה של תלמידים לקויי שפה בכך שנותן להם
את הכלל והמידע הנדרש להבנת הפרוש ומאפשר הבנת התרגול.
ב. דיסלקסיה.
הגדרת ארגון
"אורטון" Operational definition of Orton Dyslexia Society Research Committee ( 1994 ), למושג זה היא:
דיסלקסיה היינה אחת מלקויות
הלמידה. זוהי לקות שפה ספציפית שמקורה המשוער היינו מוחי. לקות זו מתאפיינת
בקשיי פענוח מילים מחוץ להקשר. קשיים אלו בפענוח מילים כתובות לרוב משקפים
חוסר יעילות בתהליכי עיבוד פונולוגיים. הקשיים הנ"ל אינם צפויים ביחס לגיל
וביחס לכשרים אקדמאים וקוגניטיביים אחרים ואינם תוצר של ליקוי התפתחותי כללי או
ליקוי סנסורי כלשהו.
דיסלקסיה באה לביטוי בדרגות
שונות של קושי בהתמודדות עם צורות שונות של שפה. בנוסף לקשיים בקריאה, הקשיים
בשפה יכולים לבוא לביטוי גם בקושי ברכישת מיומנויות והשליטה בכתיבה וכתיב, חשבון
ורכישת שפה זרה
.( 2001 ) Lexicon
Dyslexia
ג. ליקויים בתחום הזיכרון.
הליקויים בתחום הזיכרון
מוגדרים כליקויים שונים בזיכרון לטווח קצר, בזיכרון הפעולה או בזיכרון לטווח
ארוך בעיקר בערוץ השמיעתי או החזותי ועוד
Ministry of Education ( 2000 May
).
תהליכי זכירה מתייחסים להעתקה
ושמירה של מידע בזיכרון. התהליכים הידועים הם:
שינון (rehearsal)- תהליך מודע או לא מודע שמטרתו
לרענן מידע בזיכרון לטווח קצר.
קידוד (encoding)- תהליך של העברת המידע לסימנים או עקבות המאפשרים העברת מידע לזיכרון לטווח
ארוך.
עיבוד (elaboration )- תהליך של יצירת הקשרים בין מידע חדש לישן באופן שניתן יהיה לזכרו.
שליפה (retieval)- תהליך של הוצאת המידע מהזיכרון לשימוש בהווה .( 2001) Lexicon Dyslexia
השפעתם של ליקויי זיכרון יבואו
לידי ביטוי בעיקר בזכירת המידע הנלמד בכתה ובמבחנים. כדי לסייע בכך הכנו
לכל חוברת תרשים זרימה קצר .
ד. ליקויי קשב וריכוז.
Attention Deficit Hyperactivity Disorder או ADHD הוא ליקוי התפתחותי בשליטה עצמית. ( 1997 ) Barkley.
כיום רוב אנשי המקצוע הקליניים:
רופאים, פסיכולוגיים, פסיכיאטרים ואחרים חושבים כי ADHD מורכב משלוש בעיות עיקריות ביכולת השליטה בהתנהגות:
1. לקות קשב.
2. אימפולסיביות 3. פעילות יתר.
בעלי מקצוע אחרים מכירים בכך שבעלי ADHD סובלים גם משתי בעיות נוספות:
4. קשיים במילוי אחר כללים והוראות.
5. חוסר עקביות באופן התגובה למצבים, בעיקר
להשלמת עבודה.
מתוך הכרה בעובדה שישנם ילדים
עם בעיות קשב וריכוז שאינם היפראקטיביים
קבע איגוד הפסיכיאטרים האמריקני ב-1980 שני סוגי משנה ללקות קשב:
- לסוג הכולל היפראקטיביות
קוראים ADHD.
- לסוג השני של לקות קשב
וריכוז ללא היפראקטיביות קוראים כיום: ADD
אלה למעשה שתי הפרעות
פסיכולוגיות שונות Barkley (
1997
ליקויים אלו יכולים להשפיע
על הבנת הנקרא ועל ההישגים הלימודיים כיוון שהקשבה לא רצופה ולא עקבית יכולה
להביא למצב שהתלמיד הפסיד הסבר חשוב ולכן בהמשך השיעור יתקשה להבין ולתפקד.
תלמידים אלו מתקשים בד"כ להתחיל ולסיים עבודה, ולכן ההישגים הלימודיים שלהם
עלולים להיפגע.
עבודה במשימות קצרות המחולקות
לשלבים מדורגים כדוגמת השלבים המפורטים בהתאמת הטקסונומיה של בלום לתהליך החשיבה בקריאה,
יכולים לעזור בביצוע המשימות בכתה בהצלחה.
בתוכנית "
פרוש רש"י – לקרוא ולהבין" ישנה חלוקה של התכנים הנלמדים
לחוברות נפרדות כדי לעזור במיקוד וארגון הלמידה. המשימות בכל חוברת קצרות ובכך
מעודדות הצלחה ויכולת להתחיל ולסיים העבודה.
אין עיקר מטרת הלימוד בביה"ס
להרבות מידע ואין ביכולתנו להוציא מתוכו תלמידי- חכמים בקיאים בכל התורה כולה.
מטרתנו היא להרבות את אהבת התורה אצל התלמיד ולהביאו לידי כך שיראה את האור
הגדול שפרשננו – ובראשם רש"י- שופכים על הפסוקים
אין הפרשנים בגדר תוספת וקישוט , אלא כשמם כן הם:
הם עוזרים להבין את הפסוק והפרק לעומקו , הם
עוזרים ליישב קשיים, ובעיקר הם עוזרים
לפקוח עין ולראות את הקשיים והסתירות במקום שעינו של הקורא "המהיר" אינה
רואה דבר,
ועל כן מוטב ללמוד רק חלק מפרושי
רש"י לעומק ולא
" להאכיל" את התלמיד במנות גדולות של
רש"י – בלי שהתלמיד יראה את הקושי שהביא את הפרשן לפרש את פירושו ובלי שהבין
היטב כיצד הפרוש פתר את הקושי.
וכדי שנהיה בטוחים שהתלמיד אכן הבין
לעומק את הדברים , אין להסתפק בכך שהתלמיד יחזור בלשונו ( המשובשת...)
על דברי רש"י.
עלינו להציג תמיד בפני התלמיד את השאלות
הבאות:
מה היה הקושי בפסוק ? מדוע פרש
רש"י כך ולא אחרת .
איזה פרוש רצה רש"י לדחות ? כיצד
יראה הפסוק לאור דברי רש"י ? וכד'
דברים אלו חשובים ביתר –שאת כשמדובר בתלמידים לקויי למידה. הקשיים העומדים בפני תלמידים
אלו מביאים את המורים לעיתים "לוותר" על ההעמקה בדברי המפרשים ולהסתפק
בלמידה שטחית של הדברים.
מקווים אנו שתוכנית הלמידה: "פרוש רש"י – לקרוא ולהבין" יהיה
המשך לתהליך ולעשייה החינוכית בביה"ס הדתי השש שנתי
אוולינה דה רוטשילד והתחלה חדשה בעלת אתגר לבתי-ספר נוספים.
ואם נגיע לכך שהתלמיד והתלמידה- גם
בבגרותם – יעיינו מידי שבת בפרושו של רש"י לפרשת השבוע -בהתאם לעקרונות
שנלמדו בתוכנית זו - והיה זה שכרנו !
בבליוגרפיה.
1. Barkley. R, A. (1997), Taking Charge
of ADHD. The Complete Authoritative Guide for Parents. Guilford Press N.Y. : Werber Books.
2. Elyagon. M. Margalit, M. (1997), “Learning
Disabilities”in Kashti, Y. Arieli, M. Shlasky, S. (Eds). (1997), Teaching
and Education an Israel Lexicon. Tel-Aviv: Ramot. pp. 245-246 [Hebrew].
3. Lexicon Dyslexia. (2001), [on line]. Learning Disabilities
Available : http://www/lemida.org.il. (16.2.2001)
4. Ministry of Education (2000 may), General Directors Circular.
(4.3-15). Jerusalem: Ministry of Education. [Hebrew].
5. Orton Dyslexia Society. (1994), Research
Committee Operational Definition of Orton Dyslexia Society. [On Line].
Available: www.lemida.org.il (16-02-2000)
6. בירנבויים מ. (1997) חלופות בהערכת השגים
, פרק ג- "יעדי ההוראה וההערכה"
7. זיסמן ע. , הורוביץ ל. ( 1994)
רש"י- האיש הכתב והפרוש , הוצאת תמיר
8. מכתב המפקח להוראת המקרא (
כ"ו אדר תשל"ז)
9. נחמה לייבוביץ' ומשה ארנד,(1990),
פרוש רש"י לתורה עיונים לשיטתו, האוניברסיטה הפתוחה.
10. תוכנית הלימודים במקרא לביה"ס הממ"ד (תשנ"ד), משרד
החינוך
11. תוכנית הלימודים בתנ"ך לחינוך
המיוחד בביה"ס הממ"ד ( תשנ"ו) , משה"ח